אוננות היא נושא שהיה אפוף טאבו וסטיגמה במשך מאות שנים, עם אמונות תרבותיות ודתיות רבות המכריזות שהוא חטא או מזיק. עם זאת, בשנים האחרונות התפתחה הבנה מאוזנת ומדעית יותר של פרקטיקה נפוצה זו, השופכת אור על יתרונותיה ומפריכה את המיתוסים והתפיסות המוטעות הסובבים אותה. במאמר מקיף זה, נחקור את ההיסטוריה, הפסיכולוגיה והפיזיולוגיה של אוננות, כמו גם את היתרונות הבריאותיים שלה ואת המשמעות התרבותית.
ההיסטוריה של אוננות
למרות שפעולת ההנאה העצמית הייתה חלק מהמיניות האנושית משחר הציוויליזציה, ההיסטוריה המתועדת של אוננות היא חדשה יחסית. המונח "אוננות" מגיע מהמילה הלטינית "manstuprare", שפירושה לטמא את עצמך עם היד. מונח זה שימש לראשונה בתחילת המאה ה -18 על ידי הרופא השווייצרי טיסו, שהאמין כי אוננות גורמת למחלות פיזיות ונפשיות.
עם זאת, הרעיון של אוננות להיות מזיק וחוטא שתחילתה בתרבויות עתיקות. דתות רבות, כגון הנצרות, היהדות והאיסלאם, גינו את האוננות וראו בה מעשה חטא ולא טבעי. למעשה, בתנ"ך יש כמה קטעים המזכירים אוננות, כולל סיפורו של אונן, ששפך את זרעו על הארץ והוכה על ידי אלוהים משום שלא ציית לו.
באנגליה הוויקטוריאנית, אוננות נתפסה כסוגיה מוסרית, ורבים האמינו שהיא שורש הבעיות החברתיות, כגון זנות והומוסקסואליות. זה הוביל לפיתוח טיפולים, כגון מילה, חוקנים, ואפילו סירוס, כדי למנוע או לרפא אוננות. אמצעים קיצוניים אלה התבססו על האמונה הכוזבת שאוננות מובילה לבעיות בריאות פיזיות ונפשיות, כולל אי שפיות ועיוורון.
אינדקס מומלץ https://escortscolombia.net/
עם זאת, באמצע המאה ה -20, עמדות כלפי אוננות החלו להשתנות, עם ראיות מדעיות הולכות וגדלות להפריך את ההשפעות המזיקות ולהדגיש את היתרונות הפוטנציאליים שלה. בשנות ה-50 מצא חוקר המין הנודע אלפרד קינסי כי 92% מהגברים ו-62% מהנשים אוננו בשלב כלשהו בחייהם. מחקר פורץ דרך זה סלל את הדרך לדיון פתוח וכנה יותר על אוננות.
הפסיכולוגיה של אוננות
אוננות היא חלק טבעי ונורמלי מהמיניות האנושית, וההערכה היא כי 95% מהגברים ו -89% מהנשים אוננו בשלב כלשהו בחייהם. זוהי התנהגות נלמדת שמתחילה בדרך כלל במהלך הילדות או ההתבגרות, לעתים קרובות כדרך לחקור ולהבין את הגוף ואת הרצונות המיניים. זה יכול להתרחש גם כחלק מהשגרה המינית של האדם או כדרך להקל על המתח המיני.
אוננות היא גם דרך להביע ולחקור את המיניות ללא כל לחץ או חרדת ביצוע. זה מאפשר לאנשים ללמוד על הגוף שלהם, מה מרגיש טוב, ומה לא, אשר יכול לשפר את החוויות המיניות עם בן זוג. בנוסף, אוננות יכולה להיות גם סוג של טיפול עצמי ואהבה עצמית, קידום דימוי גוף חיובי ועוזר להקל על מתח ומתח.
עם זאת, למרות היתרונות הרבים, יש אנשים שעדיין נאבקים עם רגשות של בושה, אשמה ומבוכה לגבי אוננות. זה יכול להיות בגלל אמונות תרבותיות או דתיות, כמו גם עמדות שליליות ומידע שגוי. כחברה, עלינו לטפח גישה פתוחה וסקס-חיובית יותר כלפי אוננות, ולהכיר בה כהיבט טבעי ובריא של המיניות האנושית.
הפיזיולוגיה של אוננות
אוננות כרוכה בגירוי עצמי של איברי המין להנאה מינית, מה שמוביל לעוררות ואורגזמה. עבור גברים, זה בדרך כלל כרוך ליטוף או שפשוף הפין, בעוד נשים עשויות להשתמש בידיהם או חפצים אחרים כדי לעורר את הדגדגן. במהלך העוררות, הגוף משחרר כימיקלים, כגון אוקסיטוצין, דופמין ואנדורפינים, אשר מקדמים תחושת הנאה ורגיעה.
אורגזמה היא שחרור מתח מיני, המלווה בגל של עונג עז, התכווצויות שרירים ותחושת אופוריה. גברים ונשים כאחד יכולים לחוות אורגזמה באמצעות אוננות, ובניגוד למיתוס שנשים אינן יכולות להגיע לאורגזמה, מחקרים הראו שרוב הנשים אכן יכולות להגיע לאורגזמה באמצעות הנאה עצמית.
בנוסף, אוננות יכולה להיות גם יתרונות בריאותיים פיזיים. אצל גברים, זה יכול לשפר את איכות הזרע ולהפחית את הסיכון לסרטן הערמונית. אצל נשים, זה יכול לחזק את שרירי רצפת האגן, אשר יכול לעזור למנוע בריחת שתן, במיוחד לאחר הלידה. יתר על כן, אוננות יכולה גם לעזור עם כאבי מחזור וכאבי ראש, קידום תחושה של רגיעה ורווחה.
המשמעות התרבותית של אוננות
לאורך ההיסטוריה, אוננות נתפסה באופן שונה בין תרבויות. בחברות מסוימות, כמו יוון העתיקה ורומא, היא התקבלה ואף עודדה, ואילו באחרות היא הייתה אסורה בהחלט. בתרבויות מסוימות הוא נחשב לאקט פרטי ואינטימי, ואילו באחרות הוא נתפס כמפגן פומבי של מיניות וכוח.
יתר על כן, גם אוננות שיחקה